Vayedaber

רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אִם עָמַד וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. רַב חוּנָא אָמַר. מְגַלְגְּלִין עָלָיו פְּשׁוּטוֹ שֶׁלַּכּוֹתֶל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רב חונה אמר מגלגלין עליו פשוטו של כותל. כלומר דרב הונא מפרש לה במאי פליגי הת''ק ורבי יוסי וקאמר דהא איכא בינייהו דלרבי יוסי לעולם מגלגלין עליו כפי פשוטו של כותל מהג' רוחות שגדר בתחלה ואם בנה אותו של כיפין משלם לפי החשבון של כיפין ואע''ג דלא בנאו לרוח הרביעית בבנין הזה מכל מקום מכיון שגדרו אהני ליה ומגלגלין עליו הכל לפי מה שגדר:

הלכה: הַמִּקִּיף אֶת חֲבֵירוֹ כול'. כּוֹתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל כול'. רַב חוּנָה אָמַר. וּבִלְבַד כְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה עַכְשָׁיו. דְּאִין הֲוָה בָּנִי דְכִיפִין 2a בָּנִי לָהּ דְּכִיפִין. בְּרַם הָכָא הֲוָה בָּנִי דְכִיפִין וּבְנָתֵיהּ בְּלִיבְנִין גָּבִי לֵיהּ כִּיפִין וְכָל שָׁעָה דִנְפִיל בָּנִי לָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' ובלבד בשע' שבנה עכשיו. כלומר הא דתנן משלש רוחותיו אין מחייבין אותו דמשמע אם אח''כ עמד המקיף וגדר גם את הרביעית מחייבין אותו ובלבד שיגדור את הרביעית כפי אשר בנה עכשיו אותן השלש רוחות ולא ימעט מהבנין ברוח הרביעית כדמפרש ואזיל:

דאין הוה בני דכיפין. דאם בנה אותן השלש רוחות בכיפין של אבנים:

בני לה דכיפין. צריך שיבנה ג''כ לרוח הרביעית בבנין של כיפין ובכי הא הוא דמשלם לו חלקו לפי חשבון הוצאותיו לבנין הכיפין:

ברם הכא הוה. אבל אם לא היה כן אלא דהכא הוה דבני כיפין לאותן שלש רוחות:

ובנתיה בליבנין. ואח''כ כשהקיף את הרביעית לא בנאו של כיפין אלא בנאו לרוח הזה של לבינים ואינו חזק כמו הבנין של כיפין:

גבי ליה כיפין. בתמיה וכל שעה דנפל בני לה וכלומר דבכה''ג לא אמרי' דישלם לו חלקו מאותן השלש רוחות לפי החשבון דבנין הכיפין דהא אכתי לא הועיל לו בבנין רוח הרביעית שבנה אותו בבנין שאינו חזק וכל שעה שיפול יצטרך זה לבנותו אלא אינו גובה ממנו כ''א לפי חשבון של בנין רוח רביעית כך ישלם לו ג''כ חלקו מאותן השלש רוחות:

עַד כְּדוֹן לְאָרְכּוֹ. לְרָחְבּוֹ. אָמַר רִבִּי נָסָא. כּוֹתֶל חָצֵר לֹא נַעֲשֶׂה אֶלָּא לְהַצִּיל לוֹ. סָֽבְרִין מֵימַר. שֶׁאִם רָצָה לִקְרוֹת אֵינוֹ מַקְרֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר עַל יְדֵי מָרֵישָׁיו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תיפתר על ידי מרישיו. הא לא קשיא מידי דעכ''פ משכחת לה שראוי לתת עליו את התקרה ועל ידי מרישיו של זה שיתן קורות חזקים בתוך כותלו שסמך לו ועל ידי כן יכול הוא להשען קורותיו על כותלו של זה ולתת עליו את התקרה:

סברין מימר. דבכה''ג שאין ברוחב הכותל אלא כדי להציל מפני היזק ראיה וא''כ בכי הא אם רצה לקרות אינו מקרה וכלומר דבכותל כזה אפילו אם יסמוך לו כותל אחר אינו ראוי לתת התקרה עליו ואם כן קשיא לן מאי דתנן סמך לו כותל אחר אף על פי שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל דמשמע בכותל שראוי הוא לתת עליו את התקרה איירי ושמעת מינה דיש שיעור לרוחב הכותל:

כותל חצר לא נעשה. להבדיל ביניהם אלא להציל לו מפני היזק ראיה וא''כ במקום שאין מנהג ידוע לרוחב הכותל אין שיעור לדבר אלא יעשה אותו כפי שהוא רוצה בכדי שלא יראו זה את זה:

עד כדון לארכו. אכותל חצר שנפל קאי עד כאן לא שנינו אלא לארכו באורך הגובה דשיעורו ארבע אמות גובה:

לרחבו. בכמה הוא ובמקום שאין להם מנהג ידוע ברוחב הכותל בעי דהא מתני' סתמא קתני ולענין גובה הכותל נקט ליה שיעוריה דלעולם ובכל מקום ארבע אמות ולענין רחבו מאי:

משנה: כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וְדֶלֶת לֶחָצֵר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הַחֲצֵירוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שַׁעַר. כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת לָעִיר חוֹמָה וּדְלָתַיִם וּבְרִיחַ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הָעֲייָרוֹת רְאוּיוֹת לְחוֹמָה. כַּמָּה יְהֵא בָעִיר וִיהֵא כְאַנְשֵׁי הָעִיר. שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. קָנָה בָהּ בֵּית דִּירָה הֲרֵי הוּא כְאַנְשֵׁי הָעִיר מִיַּד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שנים עשר חדש. והאידנא דניידי נהוג עלמא שלשים יום:

ויהא כאנשי העיר. לשאת עמם בעול:

לא כל העיירות ראויות לחומה. עיר שאינה סמוכה לגבול האויבים אינה צריכה לחומה ואין הל' כרשב''ג דאפ''ה צריכה לחומה דזימנין דמקרו ואתו גייסות:

לא כל החצירות ראויות לבית שער. חצר שאינה סמוכה לרשות הרבים אינה צריכה וראויה לבית שער ואין הלכה כרשב''ג דאפילו אינה סמוכה לרה''ר זימנין דדחקי בני רה''ר ועיילי ואתו:

ודלת. לשער החצר:

לבנות. להחצר בית שער להיות שומר הפתח יושב שם בצלו ומרחיק את בני רשות הרבים מלהציץ בחצר:

מתני' כופין אותו. את בן החצר שאינו רוצה לסייע לבני החצר:

הלכה: אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָֽמְרוּ חוּץ מֵאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלַּפְּתָחִים. וְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא כֵּן. אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת לָזֶה וּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת לָזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָֽמְרוּ לֹא שֶׁהֵן לוֹ לְקִנְייָן אֶלָּא שֶׁיְּהֵא מַעֲמִיד בְּהֶמְתּוֹ לַשָּׁעָה וּפוֹרֵק חֲבִילָתוֹ. רִבִּי יוֹנָתָן מַקְשֵׁי. כְּלוּם אָֽמְרוּ אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא שֶׁיְּהֵא מַעֲמִיד בְּהֶמְתּוֹ וּפוֹרֵק חֲבִילָתוֹ לַשָּׁעָה. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. אַף חוּלְייַת הַבּוֹר יֵשׁ לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. אַף בֵּית הַתַּרְנוֹגַלִּין יֵשׁ לָהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' ארבע אמות שאמרו וכו'. כדפרישית במתני':

לא שהן לו לקניין. שיהא שלו לגמרי אלא לפי שעה להשתמש בה לפני פתחו להעמיד בהמתו ולפרק משאוי:

ר' יונתן מקשי. על דברי ר' יוחנן שאמר לשעה:

כלום אמרו ארבע אמות. לפני פתחים אלא שיהא וכו' לשעה בתמיה דאם אמרו ארבע אמות יש לו משמע שהן שלו לגמרי:

אשכח תני. בתוספתא דב''מ פ' י''א:

אף חוליות הבור יש לה ארבע אמות. לפני הבור להעמיד דליו שם ובזה ודאי לפי שעה הוא וא''כ ל''ק על דר' יוחנן:

בין ליתן לו. אם עני הוא ושהה שם י''ב חדש נותנין לו מחיטי עניים:

בין לישא. בעול אם שאר בני העיר לחיטי עניים לפסח אם שהה שם י''ב חדש:

לחיטי הפסח. לפסים מלשון פיסת בר דלזה צריך י''ב חדש:

ובתר כל הלין מילין. ופריך הש''ס וכי אחר דחשיב כל הני דלעיל דלזה שיעורו אם שהה שם שלשים יום ולזה ששה חדשים א''כ לענין מאי איתמר לפסים וכו' י''ב חדש ומאי ניהו דהני בעי טפי:

לפסים ולזימיות. זימיות מיני מסים. והתם גריס לעניי העיר שנים עשר חדש:

לכסות. עניים אם שהא ששה חדשים הרי הוא כאנשי העיר:

לקופה. שהיא נגבית מע''ש לע''ש ומתחלקת לעניים:

תני. בתוספתא דפיאה פ''ד:

גמ' אמר רבי לא. טעמא דרשב''ג מפרש דקאמר לא כל החצירות וכו' דכן הוא הדרך דמאן דמתפרנס כלומר שיש לו פרנסה בשופי ובריוח ועתיר בנכסין הוא בונה לו חומה סביב לביתו ובית שער לו כדכתיב הון עשיר וגו' ולא כל בני אדם ראוין לזה:

משנה: אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְלֹא אֶת הַשָּׂדֶה עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ תִּשְׁעַת קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעַת קַבִּין לָזֶה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ תִּשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לָזֶה. וְלֹא אֶת הַגִּנָּה עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ חֲצִי קַב לָזֶה וַחֲצִי קַב לָזֶה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בֵּית רוֹבַע. וְלֹא אֶת הַטְּרִיקְלִין וְלֹא אֶת הַמּוֹרָן וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ וְלֹא אֶת הַטַּלִּית וְלֹא אֶת הַמֶּרְחָץ וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד עַד שֶׁיְּהֵא בָהֵן כְּדֵי לְזֶה וּכְדֵי לָזֶה. זֶה הַכְּלָל. כֵּל שֶּׁיֵּחָלֵק וּשְׁמוֹ עָלָיו חוֹלְקִין וְאִם לָאו אֵין חוֹלְקִין. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין אֲפִלוּ בְפָחוּת יַחֲלוֹקוּ. וְכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין לֹא יַחֲלוֹקוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תשעה חצאי קבין. ולא פליגי אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה ובאתריה דר' יהודה היתה עושה תבואת שדה בת תשעה חצאי קבין כשדה בת תשעה קבין באתרייהו דרבנן:

בית רובע. מקום לזרוע בו רובע הקב והלכה כת''ק וכל זה בארץ ישראל אבל בבל בשדה שיעור כדי חרישת יום לזה וחרישת יום לזה ובגינה כמפורש התם:

טריקלין ומורן. מיני פלטין הן:

כדי לזה וכדי לזה. שלאחר שיחלוקו ויטול כל אחד חלקו יהיה בכל חלק כל אחד מהם מקום ראוי שיקרא טריקלין ומורן שישאר שמו עליו בקצתו מה שהיה בכולו:

אימתי בזמן שאין שניהם רוצין. אין האחד יכול לכוף את חבירו לחלוק בעל כרחו אבל יכול לכופו לענין גוד או אגוד מכור לי חלקך בכך וכך או קנה ממני חלקי כשער הזה:

וכתבי הקודש. תורה ונביאים וכתובים לא יחלוקו. אם הם בכרך אחד אבל בכרכים הרבה כל ספר בפני עצמו אם רצו חולקים:

מתני' אין חולקין את החצר. אין אחד מן השותפין יכול לכוף את חבירו לחלוק החצר עד שיהא בה ארבע אמות לכל אחד מן השותפין חוץ מן הפתחים שכל בית שבחצר צריך לפני פתחו ארבע אמות לפרק משאו מעל חמורו וחוץ מאותן ארבע אמות צריך שיהא בחצר ארבע אמות אחרות לכל אחד לשאר תשמישי' ואז יהיה בחצר דין חלוקה:

הלכה: כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת כול'. אָמַר רִבִּי לָא. כֵּינִי. אוֹרְחָא דְּמָאן דְּמִתְפַּרְנֵס מַבְנֵי לֵיהּ שׁוּר. שֶׁנֶּאֱמַר הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עוּזּוֹ וגו'. תַּנֵּי. שָׁהָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם הֲרֵי הוּא כְאַנְשֵׁי הָעִיר לְקוּפָּה. לִכְסוּת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. לְפִיסִים וּלְזִימִיּוֹת שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. 2b בָּתָר כָּל הִלֵּין מִילִּין אִיתְמַר לְפִיסִים וּלְזִימִיּוֹת י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לְחִיטֵּי הַפֶּסַח בֵּין לִישָּׂא בֵין לִיתֵּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' ארבע אמות שאמרו וכו'. כדפרישית במתני':

לא שהן לו לקניין. שיהא שלו לגמרי אלא לפי שעה להשתמש בה לפני פתחו להעמיד בהמתו ולפרק משאוי:

ר' יונתן מקשי. על דברי ר' יוחנן שאמר לשעה:

כלום אמרו ארבע אמות. לפני פתחים אלא שיהא וכו' לשעה בתמיה דאם אמרו ארבע אמות יש לו משמע שהן שלו לגמרי:

אשכח תני. בתוספתא דב''מ פ' י''א:

אף חוליות הבור יש לה ארבע אמות. לפני הבור להעמיד דליו שם ובזה ודאי לפי שעה הוא וא''כ ל''ק על דר' יוחנן:

בין ליתן לו. אם עני הוא ושהה שם י''ב חדש נותנין לו מחיטי עניים:

בין לישא. בעול אם שאר בני העיר לחיטי עניים לפסח אם שהה שם י''ב חדש:

לחיטי הפסח. לפסים מלשון פיסת בר דלזה צריך י''ב חדש:

לפסים ולזימיות. זימיות מיני מסים. והתם גריס לעניי העיר שנים עשר חדש:

לכסות. עניים אם שהא ששה חדשים הרי הוא כאנשי העיר:

לקופה. שהיא נגבית מע''ש לע''ש ומתחלקת לעניים:

תני. בתוספתא דפיאה פ''ד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source